מסרי נ' ביסבו סוקולוב חולון בע"מ

פסק דין

לפנינו תביעת התובע לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת וסיומה (פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה והפרשות לפנסיה).

העובדות

הנתבעת בעלת מסעדה למכירת שווארמה בחולון (להלן: המסעדה).

התובע עבד במסעדה מיום 1.4.2008 ועד ליום 13.6.2011, דהיינו שלוש שנים, חודשיים ו-13 ימים. תפקידו של התובע כלל, בין היתר, הכנת גלילי שווארמה והרכבתם במקום המיועד לכך.

התובע עבד מידי יום החל משעה 7:30 במסעדת הנתבעת. הנתבעת העמידה לרשות העובדים דירה בה יכול היה התובע לנוח בתקופת עבודתו.

נציין כי קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לשעות עבודתו של התובע, בה נכריע בהמשך.

שכרו של התובע שולם על בסיס חודשי.

הצדדים נחלקו אף בנוגע לגובה השכר החודשי ששולם לתובע. למחלוקת זו נידרש בהמשך.

ביום 13.6.2011 הגיע התובע לעבודה והבחין כי בעמדה בה עבד נמצא עובד חדש, אשר הכין את גלילי השווארמה והרכיבם. אין חולק כי התובע לא עודכן מראש שיוצב במקומו עובד אחר. במאמר מוסגר יצוין כי הנתבעת טענה שהסיבה להעסקת העובד האחר היא התפטרותו של התובע, טענה בה נדון בהמשך.

בעקבות כך התגלע ויכוח בין התובע למנהל הנתבעת – מר ליאור שגב (להלן: מנהל הנתבעת). לטענת התובע, הוויכוח היה מילולי בלבד בעוד שלטענת מנהל הנתבעת התובע תקף אותו באופן פיזי. למחלוקת זו נתייחס בהמשך.

אביו של מנהל הנתבעת – מר יצחק שגב (להלן: מר שגב) הגיע למסעדה על מנת לפייס בין התובע ובין מנהל הנתבעת. בעקבות השיחה עם מר שגב נכנס התובע למטבח בו שהה מנהל הנתבעת, לחץ את ידו ונשק על ראשו. התובע התבקש לעזוב את מקום העבודה ולחזור בעוד שבוע, דהיינו ביום 20.6.2011.

במהלך אותו שבוע, במועד שלא הוברר, הוציא מנהל הנתבעת נגד התובע צו הגנה ארעי.

במוצאי שבת ה-19.6.2011 התקשרה אל התובע אשתו של מנהל הנתבעת – גב' סיגל שגב (להלן: גב' שגב) וביקשה ממנו שלא להגיע לעבודה.

ביום 20.6.2011 הגיע התובע למקום העבודה ולאחר שנאסר עליו להיכנס למסעדה, הגיש תלונה במשטרה נגד מנהל הנתבעת.

ביום 22.6.2011 הוציא מנהל הנתבעת צו זמני למניעת הטרדה מאיימת נגד התובע האוסר על התובע, בין היתר, ליצור קשר עם מנהל הנתבעת או אשתו ולהיכנס למסעדת הנתבעת (להלן: צו ההגנה), וזאת עד ליום 1.8.2011.

ההליכים המשפטיים

ביום 4.8.2011 הגיש התובע כתב תביעה נגד הנתבעת. התובע טען כי פוטר מעבודתו וכי כל ניסיונותיו לחזור לעבודה כשלו בעקבות צו ההגנה שהוצא נגדו ע"י מנהל הנתבעת. משכך תבע התובע זכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה – פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה והפרשות לפנסיה. עוד טען התובע כי תלושי השכר אינם משקפים את השכר החודשי ששולם לו בפועל עבור עבודתו.

יצוין כי התובע תבע אף תשלום עבור ימי חג אולם מכיוון ששכרו שולם על בסיס חודשי, החליט למחוק רכיב זה.

מנגד הגישה הנתבעת ביום 15.11.2011 כתב הגנה בו הכחישה את טענות התובע. הנתבעת טענה כי התובע התפטר מעבודתו וכי בתקופת ההודעה המוקדמת תקף באופן פיזי את מנהל הנתבעת בעקבות הבאת עובד חדש לצורך ביצוע חפיפה. לפיכך הוצא נגד התובע צו הגנה. הנתבעת טענה כי בשל התפטרות התובע יש לקזז מכל סכום שייפסק לזכותו, אם ייפסק, חלף הודעה מוקדמת. עוד נטען כי תלושי השכר משקפים את השכר ששולם לתובע וכי כל הזכויות הסוציאליות שנתבעו שולמו לתובע בתקופת עבודתו.